כמעט כל שינוי משמעותי נפגש עם כוח שקט שמנסה לשמר את מה שכבר קיים. הוא לא מופיע כהתנגדות גלויה, אלא כדפוס שחוזר, כהחלטה שנפתחת מחדש, כשיחה שנדחית. הבנת הכוח הזה היא הצעד הראשון לשינוי אמיתי.
עיכובים, הימנעויות, קונפליקטים, החלטות שנפתחות מחדש, עומס שחוזר לאותם אנשים ושיחות שלא מצליחות להגיע לעומק.
מתחת לסימפטומים הגלויים פועלים לעיתים מנגנונים יציבים יותר, הנחות, מחויבויות סמויות, חששות והרגלים ארגוניים שממשיכים לשמר את המצב הקיים.
העבודה מתחילה במקום שבו השיח הרגיל על שינוי נעצר. לא בשאלה מה צריך לעשות אחרת, אלא בשאלה מה גורם לארגון להמשיך לפעול באותה צורה למרות הרצון לשנות.